האם אתם יוצרים את הזיכרונות שלכם, או שאולי בכלל אתם אוספים אותם?

זיכרון הוא אחד הכלים הזמינים ביותר לריפוי. באמצעות הזיכרון, אפשר לשחזר חוויות רגשיות, חושיות ומחשבתיות ולגרום להן לקרות שוב ושוב. כל אחד מאיתנו יכול להיזכר בסיטואציה, שעצם הזיכרון שלה כבר גורם לכם להרגיש טוב יותר. האם אתם יכולים לחשוב על מצב שמרפא אתכם להיזכר בו? מצב כזה שממלא את הגוף שלכם באושר? זה קורה כי הגוף שלכם נמצא באותו רגע בתוך הזיכרון הזה. אתם אומנם יודעים שהוא קרה בעבר, אבל הגוף שלכם מקבל אותות מהמוח כאילו שאתם נמצאים שם ממש עכשיו. אם אתם אנשים רגישים, גם החוויה החושית שלכם יכולה להתחבר לשם בקלות. ככל שאתם מתאמנים יותר בחוויה הזאת, כך קל לכם יותר להתחבר לשם. לאותו מקום שבו הרגשתם שהעולם מחייך אליכם. ריפוי הוא לא ביטול סימפטומים, אלא חיבור למציאות חדשה. אם אתם בוחרים להתחבר למקום שהתדר שלו מרחיב לכם את הלב, כל מה שקורה בתוכו לא באמת משנה. אתם מחזירים לעצמכם את הזכות הקדומה ביותר בכל שיטת ריפוי אותנטית: הזכות לבחור בכוחות עצמכם מה להרגיש? ההפך מזיכרון הוא סיפוק. משום שלעיתים במקום לבחור מה להרגיש, אז אנחנו תלויים בתוצאות וחושבים לעצמנו: מה אנחנו יכולים להרגיש כדי שיוביל אותנו לתוצאה הרצויה? אתם לא חייבים להיות נתונים לגורל הקולות הפנימיים שלכם, בדיוק כפי שאתם לא מפקידים את הבחירה החופשית שלכם בידי אנשים אחרים. בסופו של תהליך מהות הריפוי דרך הזיכרון הוא למעשה ההבנה: יש לכם את הזכות לבחור מה להרגיש והיא מרפאה כל קושי. גם אם הריפוי לא קיבל עדיין מילים והגדרות ועוד לא נכנס לכם למודעות.
חכו, זה עוד יגיע.

האם אתם משתמשים בזיכרון לריפוי?